הביקור הראשון שלי בהודו היה עבורי עוצמתי ביותר, אחד המקומות והחוויות הבלטי נשכחות היה הביקור בשוק של אודייפור , עיר קטנה יחסית במדינת רג'סטן.
אני זוכרת שנהג הטוק טוק הוריד אותי בתחילת השוק וסימן לי שהגענו ומכאן אני יכולה
להמשיך ברגל, עמדתי בתחילת השוק באמצע הרחוב נטועה ללא יכולת לזוז, התחושה הייתה שהגעתי לזמן אחר בתקופת חיים שונה לחלוטין, עשרות אם לא מאות שנים אחורה, סצנה אולי אפילו תנ״כית –לאורך הרחוב הארוך יושבות עשרות של נשים במנעד הצבעים החזק והמגוון ביותר שראיתי, כל אחת בצבע שלה, אדומה, צהובה, כחולה, ירוקה כשלצידן סלסלות ענק עם תוצרת טרייה של
ירקות פירות ותבלינים, הצבעוניות של הנשים שזורה כמו פרחים בין התבלינים הטריים ובליל
הריחות והצלילים השאירו אותי נטועה במקום דקות ארוכות בוהה בהשתהות, נפעמת וללא מילים.
כשהתחלתי להתאושש שוטטתי לאורך השוק הבלטי נגמר דרך העדשה.
Comentários